"אני לא יודע מה אני רוצה ללמוד." זה אחד המשפטים הנפוצים ביותר שתיכוניסטים אומרים ביועץ. ואין בזה שום דבר פסול. בגיל 16-17, לא אמורים לדעת. אבל אפשר לעזור להם לחפש בחוכמה.
שני שאלות שמשנות הכל
במקום "מה אתה רוצה להיות?", שאלו: "מה גורם לך לשכוח את הזמן?" ו-"אילו בעיות בעולם הייתם רוצה לפתור?" שאלות אלה מובילות לזיהוי ערכים ואינטרסים אמיתיים – לא ל"מקצועות יציבים".
ניסיון לפני החלטה
עודדו תלמידים לנסות: לצלל בתחום שמעניין אותם (קורס מקוון, ריאיון עם אנשי מקצוע, התנדבות). החלטה שמבוססת על ניסיון אמיתי – יציבה הרבה יותר מהחלטה שמבוססת על דמיון.
יחידות לימוד כהשקעה
הסבירו לתלמידים: הבחירה בין 3 ל-5 יחידות בנושא מסוים היא לא רק עניין של ציון – היא השקעת זמן ואנרגיה. תלמיד שבחר 5 יחידות מתמטיקה כי "זה יפתח דלתות" אבל שונא מתמטיקה – הפסיד גם את הזמן וגם את הבריאות הנפשית.
לסיכום
בחירת מסלול לימודים היא לא סוף הסיפור – היא תחילתו. מורה שמסייע לתלמיד לחפש את עצמו בחוכמה – נותן לו מתנה שתשרת אותו הרבה מעבר לתיכון.
