אנגלית ביסודי מתחילה רשמית בכיתה ג, ומאותו רגע המורה מקבלת שתי שעות שבועיות כדי ללמד שפה זרה שלמה לכיתה של שלושים ומשהו תלמידים ברמות שונות לחלוטין. משחקים באנגלית לכיתה ג עד ו הם לא פינוק ולא מילוי זמן, הם הדרך המעשית היחידה לתת לכל תלמיד מספיק חזרות על אותה מילה בלי שהשיעור כולו יהפוך לתרגיל בכתב.
הבעיה היא שרוב הרשימות שמסתובבות ברשת מציעות משחקים שתוכננו לכיתות של עשרים תלמידים. בכיתה ישראלית ממוצעת הם מתפרקים תוך שלוש דקות.
לכן הרשימה כאן מסודרת אחרת. לא לפי מיומנות, אלא לפי כמה זמן באמת נשאר לכם.
מה מפיל משחק בכיתה גדולה
שלושה דברים, וכולם צפויים מראש. הראשון הוא זמן המתנה: במשחק שבו תלמיד אחד פועל וכל השאר מסתכלים, שלושים ואחד תלמידים משתעממים תוך דקה ומתחילים לדבר. כל משחק ברשימה הזאת בנוי כך שרוב הכיתה עושה משהו בו זמנית.
השני הוא פער הרמות. בכיתה ג יושבים תלמידים שקוראים אנגלית שוטף מהבית לצד תלמידים שעדיין מתבלבלים בין b ל-d, והפער הזה נפתח כבר במבחני המיפוי של תחילת השנה. משחק שדורש קריאה בקול מול הכיתה מעניש בדיוק את מי שזקוק לתרגול הכי הרבה, ולכן כמעט לכל משחק כאן יש גרסה מקלה.
השלישי הוא רעש. משחק תחרותי בכיתה תוססת עלול להתגלגל לכאוס תוך רגע, ואם זה קורה לכם בקביעות שווה לעבור על הכלים לניהול כיתה רועשת לפני שמוסיפים עוד משחק למערך.
בחלק מבתי הספר מתחילים אנגלית כבר בכיתה ב, לפעמים במסגרת שעות העשרה. שלושה מהמשחקים ברשימה עובדים גם שם, וסימנתי אותם.
חמש דקות: משחקי פתיחה
אלה משחקים שמכניסים את הכיתה למצב אנגלית בלי לגזול מזמן ההוראה. הם עובדים הכי טוב בדיוק אחרי ההפסקה.
1. פיתולי לשון
משפט כמו She sells seashells by the seashore מאלץ את התלמידים להקשיב להבדלים עדינים בין צלילים דומים, ולא רק לחקות את מה שהם שומעים. אמרו את המשפט לאט פעמיים, תנו לכיתה לחזור בקול, ואז האיצו בכל סבב. שלוש דקות ואתם בפנים. עובד גם בכיתה ב.
2. סיימון אומר
הגרסה המוכרת: Simon says touch your nose, והתלמידים מבצעים רק כשהמשפט פותח ב-Simon says. מעבר לחלקי גוף ופעלים, המשחק בנוי סביב מבנה הציווי באנגלית, ואפשר להרחיב אותו לשלילה עם Simon says don't move. זה מכריח הקשבה להבדל בין הוראה חיובית לשלילית, וזה בדיוק המקום שבו תלמידים נופלים. עובד גם בכיתה ב.
הערה אחת חשובה: אל תוציאו תלמידים שטעו מהמשחק. חזרו על ההוראה עוד סבב במקום זה.
רבע שעה: המשחקים שנושאים את השיעור
3. בינגו מילים
הכינו לכל תלמיד לוח 3 על 3 עם תשע מילים מהיחידה הנלמדת, כשכל לוח מסודר אחרת. אתם קוראים את המילה בעברית או מתארים אותה באנגלית, והתלמידים מסמנים את המקבילה על הלוח. הראשון שמסמן שורה שלמה קם ואומר בינגו, אבל המשחק לא נעצר שם. המשיכו עד שהלוח מתמלא, כדי שיהיו כמה זוכים ולא אחד.
שווה להשקיע פעם אחת בקובץ אחד עם שמונה גרסאות לוח ולהדפיס אותו מחדש בכל יחידה עם רשימת מילים אחרת. זו ההשקעה שמחזירה את עצמה הכי מהר מכל מה שברשימה. עובד גם בכיתה ב עם תמונות במקום מילים.
4. הכיסא החם
תלמיד יושב על כיסא מול הכיתה כשגבו ללוח. אתם כותבים מילה באנגלית על הלוח, ושאר הכיתה צריכה לגרום לו לנחש אותה בלי לומר אותה. כדי שזה יתרגל גם מבנה משפט ולא רק אוצר מילים, קבעו שהתיאורים חייבים להיות משפט שלם: It is a big animal that lives in Africa, ולא רק המילה big.
כדי שלא יהיה זמן המתנה, הושיבו שני תלמידים על שני כיסאות במקביל, אחד לכל חצי כיתה, ותנו לכל חצי מילה משלה.
5. סיפור עגול
אתם פותחים במשפט, למשל Yesterday I went to the store and I bought a book, וכל תלמיד בתורו חוזר על מה שנאמר עד כה ומוסיף פריט. המשחק מתרגל זיכרון, אוצר מילים ועקביות בזמן הדקדוקי בו זמנית, כי כל תוספת חייבת להישאר באותו מבנה משפט. בכיתה ו אפשר להקשות ולדרוש שימוש בזמן עבר פשוט לאורך כל השרשרת.
בכיתה של יותר משלושים תלמידים אל תריצו את זה במעגל אחד גדול. פצלו לארבע קבוצות שרצות במקביל, אחרת התלמיד האחרון מחכה עשרים דקות לתור שלו.
6. פיקשונרי באנגלית
תלמיד מקבל כרטיסיה עם מילה ומצייר אותה על הלוח תוך דקה, בלי לכתוב ובלי לדבר. הכלל היחיד שחייב להיאכף: הניחוש באנגלית בלבד. ברגע שמישהו מנחש נכון, כתבו את המילה ליד הציור כדי שהכיתה תראה את הכתיב לצד התמונה. זה מתאים בעיקר לחזרה בסוף יחידה, כשהמילים כבר מוכרות.
שיעור שלם: משחקים שדורשים היערכות
7. ממסר כרטיסיות
חלקו את הכיתה לטורים בקצה אחד של החדר, ובקצה השני הניחו ערימות כרטיסיות מילים. לאות שלכם התלמיד הראשון בכל טור רץ, לוקח כרטיסיה, קורא את המילה בקול ובהגייה נכונה וחוזר. רק אז הבא בתור יוצא. הקבוצה שסיימה ראשונה לקרוא נכון את כל הערימה מנצחת.
לתלמידים מתקשים אפשר לאפשר הצבעה על המילה מתוך רשימה תלויה על הקיר במקום הקראה בקול. לכיתות חזקות אפשר לדרוש משפט קצר עם המילה. שימו לב שזה משחק שמעורב בו ריצה, אז הוא דורש שהשולחנות יוזזו הצידה, וזה לבדו לוקח חמש דקות בכל קצה של השיעור.
8. קוביות סיפור
אפשר לקנות קוביות סיפור מוכנות, ואפשר לקפל קוביות נייר ולצייר עליהן תמונות מהיחידה הנלמדת. קבוצות של שלושה מטילות שלוש קוביות ובונות משפט אנגלי אחד לפחות שמשלב את התמונות שיצאו. בכיתות ה ו-ו אפשר להעלות את הרף לסיפור בן שלושה עד ארבעה משפטים עם התחלה, אמצע וסוף. זה אחד המשחקים הבודדים ברשימה שמתאים גם לעבודה בקבוצות קבועות לאורך יחידה שלמה, ואם אתם עובדים כך שווה לקרוא איך מחלקים קבוצות שבאמת עובדות.
9. Kahoot ו-Quizlet Live
חידון דיגיטלי שאתם מכינים מראש על אוצר המילים או הדקדוק של השבוע, והתלמידים עונים דרך טלפון או טאבלט, לבד או בקבוצות. המשוב המיידי והתחרות מרימים את המוטיבציה, במיוחד בשיעור שלפני מבחן. הכינו את החידון בבית. הקלדת שאלות תוך כדי שיעור הורגת את הקצב, ובכיתה שמחכה עם מכשירים ביד זה נגמר ברעש.
שווה גם לבדוק אילו כלים חינמיים חוסכים למורה זמן הכנה, כי בניית מאגר שאלות היא בדיוק סוג העבודה שאפשר לקצר.
10. יום אנגלית
שיעור שלם, או יום שלם, שבו כל תקשורת בכיתה מתנהלת באנגלית. מי שמדבר עברית מפקיד כרטיסייה בקופסה, ובסוף סופרים מי הפקיד הכי מעט. זה משלב את שלוש המיומנויות יחד ומתאים כפעילות סיכום בסוף יחידה.
אבל רק מכיתה ה ומעלה. בכיתה ג אוצר המילים פשוט לא מספיק כדי לתפקד שעה שלמה באנגלית, והתוצאה היא כיתה שקטה מדי או כיתה שמדברת עברית ומשלמת קנסות. שתי האפשרויות לא מלמדות כלום.
מה עושים עם התלמידים שלא נכנסים למשחק
בכל כיתה יש שניים או שלושה שלא משתתפים, ובדרך כלל אלה אותם תלמידים בכל פעם. הסיבה כמעט תמיד אחת: הם חוששים לטעות בהגייה מול הכיתה. משחק לא פותר את זה מעצמו, הוא רק מסתיר את זה טוב יותר מדף עבודה.
שתי התאמות עושות את רוב העבודה. הראשונה היא להחליף כל דרישה של הקראה בקול באפשרות של הצבעה או סימון, כמו בבינגו ובממסר. השנייה היא לשבץ את התלמידים האלה בקבוצות מעורבות שבהן הם לא נושאים את כל העומס לבד. אם יש בכיתה שעות פרטניות או מורה משלבת, שווה לתאם מראש שהתרגול הפרטני באותו שבוע ישתמש באותה רשימת מילים בדיוק שמופיעה במשחק. החזרה על אותן מילים בשני הקשרים שונים היא מה שמקבע אותן.
שלושה דברים שהייתי מוותר עליהם
הראשון הוא משחקי הדחה, כלומר כל משחק שבו מי שטועה יוצא. התלמידים הראשונים שיוצאים הם תמיד החלשים ביותר, כלומר בדיוק אלה שהמשחק נועד לתרגל, והם מבלים את שאר הזמן בישיבה בצד. כל משחק הדחה אפשר להמיר בקלות לצבירת נקודות במקום פסילה.
השני הוא פרסים חומריים. מדבקות וממתקים עובדים שבועיים, ואז התלמידים מפסיקים לשחק בלעדיהם, ואתם נשארים עם כיתה שמתמקחת על הפרס במקום על התשובה.
השלישי הוא משחק חדש בכל שבוע, וזאת המלצה שתשמעו הרבה בכיוון ההפוך. בפועל, הסבר של כללים חדשים גוזל חמש עד שבע דקות מכל שיעור, וזה כמעט שליש מזמן המשחק. עדיף לבחור שלושה או ארבעה משחקים, להריץ אותם עד שהכיתה מכירה את הכללים בעל פה, ואז להחליף רק את אוצר המילים שבתוכם. תלמיד שלא צריך לחשוב על הכללים פנוי לחשוב על האנגלית.