מקור ראשוני הוא מסמך שנוצר בזמן האירוע עצמו – מכתב, עיתון, תצלום, תרשים, שיר. עבודה עם מקורות ראשוניים הופכת תלמידים ממקבלי ידע להסטוריונים קטנים שחוקרים ומסיקים.
למה מקורות ראשוניים?
ספר ההיסטוריה כבר "עיכל" את האירועים ונתן לנו פרשנות. מקור ראשוני נותן לנו את "החומר הגלם" – ואנחנו צריכים לפרש. כך מתפתחת חשיבה ביקורתית: "מה הכותב רוצה שנסיק? האם הוא אמין? מה חסר?"
סוגי מקורות ראשוניים
מסמכים כתובים (מכתבים, הסכמים, חוקים), תצלומים ואמנות, מפות היסטוריות, עדויות אוראליות (ראיונות, רדיו), חפצים. כל סוג דורש כלי ניתוח שונה.
שאלות לניתוח מקור ראשוני
מי יצר? מתי? למי? מה המסר המרכזי? מה ה"נקודת מבט"? מה חסר? האם ניתן לסמוך על מקור זה? – שאלות אלה הן כלי לניתוח של כל מקור.
לסיכום
עבודה עם מקורות ראשוניים היא לא "תרגיל" בשיעור – היא הוראת דרך חשיבה. תלמיד שלומד לבחון ראיות – לא יאמין לכל מה שקורא לאורך כל חייו.
